בפריז 1924 התקיים בעצם המונדיאל הראשון. נכון, אלו היו עדיין המשחקים האולימפיים, אבל הפופולריות של טורניר הכדורגל האיצה במהירות את רעיון המונדיאל. פיפ"א אף הכירה בטורניר כ"אליפות עולם" ולכן למשל מתירה לאורוגוואי לענוד ארבעה כוכבים על חולצתה.
והונגריה איכזבה. הציפיות היו בשמיים אחרי ניצחון סנסציוני 1:7 על איטליה בבודפשט באפריל ואחרי ניצחון על צרפת המארחת במשחק ההכנה האחרון. הטורניר התנהל בשיטת נוקאאוט ונפתח מצויין: ניצחון 0:5 על פולין. אחר כך באה באמת אחת ההפתעות ההיסטוריות הגדולות - תבוסה 3:0 למצרים. עד היום מדברים על "המכה המצרית" - בצד ההפסד בגמר העולמי של 1954 - כרגעי השפל של הכדורגל ההונגרי.
"מיד מצאו אשמים. בעיתונות האנטישמית ואפילו בפרלמנט ההונגרי הדוברים טענו שהאשמה היא ביהודים הרבים בנבחרת. היהודים בגדו בנבחרת", אמר לי פעם גיורגי שפשי, שדר הספורט היהודי-הונגרי האגדי (נפטר ב-2018). לשפשי הייתה כאן תכנית רדיו שרצה במשך שיא עולמי של 72 שנים.
הפרלמנט ההונגרי היה מקום זועם ב-1924. הדגל מונף באופן קבוע בחצי התורן לזכר השטחים שנגזלו מהונגריה, כשני שליש משטחה, בהסכם הכניעה של מלחמת העולם הראשונה. תבוסה שגם בה היו אשמים כמובן היהודים.
April 6, 1924: Italy’s soccer team suffers its worst-yet loss in international play, as Hungary defeats them 7-1 in a friendly match in Budapest. Italy’s goalkeeper Gianpiero Combi, although a future star, is helpless against the scoring assault. pic.twitter.com/ao88KBsxfu
— 100YearsAgoNews (@100YearsAgoNews) April 6, 2024
רק שלפופוליזם ולמילים יש מחיר. הנבחרת באמת הייתה מבוססת יהודים, יותר ממחצית ההרכב ברוב המשחקים. מועדון מ.ט.ק עם הבסיס היהודי-אסימילנטי קבע שיא עולמי של תשע אליפויות מדינה רצופות שיעמוד לבדו עד שסלטיק תשווה את השיא בשנות השבעים. השואה תתרחש רק עשרים שנה אחרי הטורניר. אבל נבחרת הבוגדים תשלם את המחיר.
יוזף "צ'יבי" בראון היה הטוב בכדורגלני הונגריה. שמו לפעמים נזרק עדיין בשאלת הקיצוני הימני הגדול ביותר במודלתו. באחד העיתונים המתארים את אותו ניצחון על איטליה, משבח הפרשן את שאר שחקני הנבחרת "שהתעלו לרמתו של בראון". ג'ימי הוגן, המנג'ר האנגלי המפורסם שנחשב אבי הכדורגל במרכז אירופה, ציין אותו פעם כנער המוכשר ביותר שראה.
הוא שמור בהונגריה בתודעה לא מעט בגלל ספר הילדים "צ'יבי" המבוסס על דמותו שכתב אביה של חנה סנש. במלחמה בראון נלקח ל"גדודי העבודה". שם מכובס ליחידות בהם הועסקו גברים יהודים בתנאי רעב ולא חמושים - בכדי להיות בשר תותחים ולבצע עבודות הנדסיות במלחמה מול ברית המועצות. בראון מת מתשישות בשדה באוקראינה.
בלה גוטמן הוא כנראה הידוע מהשחקנים, כמי שהוביל את בנפיקה כמאמן לאליפויות אירופה אחרי המלחמה, ואז הטיל עליה את הקללה המפורסמת ביותר בכדורגל. ב-1944 הצליח לברוח ממחנה עבודה כזה ממש לפני גירוש המחנה לאושוויץ. איתו אגב היה מאמן יהודי אגדי אחר - אגרי ארבסטיין - שלמרבה הטרגדיה נהרג בתאונת המטוס של אלופת איטליה טורינו ב-1949. שניהם חזרו מאיטליה להונגריה בגלל איסור שהוטל על העסקת מאמנים יהודים.
גיולה מאנדי מצא את עצמו עם אשתו ובנו אטילה על גדות הדנובה. הרוצחים כבר דרכו את הנשק בכדי לירות בהם ועוד מאות יהודים אל תוך הנהר. אטילה סיפר לי על כך כעבור שנים. "פתאום מישהו מ"הנילאשים" צעק "עצור, אתה גיולה מאנדי?" הרוצח, אוהד כדורגל, הוציא אותנו מהשורה ולקח אותנו למקום מסתור". מאנדי, שאימן אחר כך בנבחרת הונגריה הגדולה ואת נבחרת ישראל, נחשב גדול שחקני ההגנה בהונגריה עד המלחמה. התהילה הצילה אותו ומשפחתו.
לגבי הנריק נדלר, לו שבעה משחקים בנבחרת ושבע אליפויות הונגריה, יש שתי גרסאות למותו. אתר מ.ט.ק טוען שנדלר, שהיה בעל חנות מזוודות אחרי הקריירה, היה ברשימת אסירים שהועברו מבוכנוואלד לברגן בלזן ב-1 לפברואר 1945 וכי הוא ברשימת נרצחים 26 ימים אחר כך. על פי מקורות הועד האולימפי ההונגרי הוא מת בבוכנוואלד כבר ב-1944.
נדלר היה בסגל לאולימפיאדה, אבל לא שיחק, כמו גם ארפד ווייס. ווייס נחשב למי שהביא את שיטת ה-WM ההונגרית לאיטליה. הוא מהנרצחים המפורסמים יותר בזכות אינטר מילאנו, שם שיחק ואימן, שהנציחה אותו במספר הזדמנויות. הוא ברח מאיטליה להולנד אבל משם נשלח עם אשתו אילונה וילדיו, רוברט וקלרה, לאושוויץ. האישה והילדים נרצחו מיד. הוא הועבד עוד 16 חודשים לפני שנרצח.
ואז יש את הסיפור השונה של יוזף אייזנהופר. מבקיע השער הראשון של הונגריה במשחקים האולימפיים (או "באליפויות עולם") באותו ניצחון על פולין. כי בתקופה בה יהודים מסתירים את יהדותם ואפילו מתנצרים, אייזנהופר שנולד נוצרי בשם יוזף אצזל בכלל מתגייר.
הסיבה היא אהבה ונישואין לאישה ממשפחה יהודית-אורתודוכסית. יהדותו איפשרה לו למשל לשחק בהכח וינה, שם לא שיחקו לא-יהודים, ולזכות איתה באליפות אוסטריה המקצוענית הראשונה ב-1925.
במשחקים האולימפיים הוא רשום כמו חמישה שחקני הנבחרת כשחקן מכבי ברנו הצ'כית - אבל מכבי ברנו העסיקה גם לא יהודים.
אשתו של אייזנהופר גורשה לאושוויץ. במקורות הונגריים נכתב שנהרג בהפצצה סובייטית של העיר. גרסה נוחה להונגרים כי הסובייטים אכן הפציצו את בודפשט. אבל במקורות גם נכתב שאייזנהופר לא הגיע לבית החולים ומת מסיבוכים. לא מציינים מדוע לא הגיע לבית החולים. קצת תמוה שאדם פצוע לא יפנה לטיפול רפואי.
את התשובה מצא חוקר הונגרי במסמכי קבוצת פ.צ קישפשט (היום הונבד) שם החל אייזהופר את דרכו. אחרי גירוש אשתו אייזנהופר מסתתר בבודפשט. נשיא קישפט אימרה סקודי מטיל על אחד השחקנים, יוזף מזארוש, להביא לאייזנהופר מזון למקום המסתור. מזארוש הצליח במשימה פעם אחת אבל לא יותר. אייזנהופר היה תשוש, חטף זיהום דם ומת כשהוא מתחבא מפני הרוצחים במרתף בית בבודה. גורל יהודי ביותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו