הכשל ב־7 באוקטובר לא היה של המודיעין, מדובר בכשל של השקפת עולם. ולכן גם אם יפרשו אלופים נוספים ובכירים אחרים זה לא יעזור. שיהיה ברור - אני מעריכה כל פורש ופורש, בעיקר את אלה שלא חישבו קודם את אחוזי הפנסיה ואת רמות הסיכון וההשלכות הציבוריות לפני שהכריזו על הליכתם ללא שוב (עד להודעה חדשה), אבל זה באמת לא יעזור. לא לעבר ולא לעתיד.
הכל בראש
להבדיל,
מה אנחנו אומרים על חמאס? שאנחנו בבעיה, כי אי אפשר להרוג רעיון. וזה כמובן נכון מאוד. לכן גם מגוחך, אגב, לצהול כל כך כשאנחנו מחסלים בכירים של האויב. יקומו אחרים במקומם ויכשירו דור חדש ואפילו משוכלל יותר. אז מה עשינו? עוד הרג ועוד הרג. אז במקום להתייאש כל הזמן מהאויב ולהגיד מראש "יהיה ארוך ואין פתרון", אפשר לזוז מהמשבצת המקובעת והלא מוצלחת שאנחנו מתעקשים לעמוד עליה.
מהאמירה הקשה על חמאס, אפשר להעז ולהקיש על עצמנו. בואו נביט בראי. אי אפשר להרוג קונספציה בפרישת בכירים ספציפיים שנשאו בתפקידים בכירים ב־7 באוקטובר. יש כאן הרבה יותר מ־30 שנות התהוות של שעבוד רוחני לרעיונות חלולים שהחברה הישראלית נגועה בהם, ורחוקה מלבחור לגדוע.
נתניהו בהחלט יכול היה לשנות כיוון ב־8 באוקטובר.
הוא לא עשה את זה. סבירות גבוהה שאם ראש הממשלה היה מסוגל להבין את גודל השעה ולבחור לכופף את הברזל בעודו חם, ההמונים היו הולכים אחריו. אף אחד לא היה מצפצף אם הוא היה אומר - האוטונומיה היתה טעות, ההתנתקות היתה טעות, אנחנו יוצאים למסע כיבוש עד שיוחזרו הנה כל החטופים כי זה הדבר היחיד שבוער כרגע, ונפסיק ברגע שכולם יהיו פה. האויב היה נלחץ, וסביר שהיה מטפטף אלינו חטופים בקצב.
נתניהו העדיף להתחמק מההזדמנות ההיסטורית ולעצום עיניים מול גורל החטופים.
אבל גם אם היה מתנהג כמו מנהיג, סביר ששבועיים אחר כך, במדינת ישראל היו מתחילים להתכופף בחזרה למצב של 6 באוקטובר. השקפת עולם זה תהליך, לא משהו שמשתנה ברגע שבכיר חמאסי מחוסל או שבכיר ישראלי מתפטר. השקפת עולם זה חינוך.
7 באוקטובר קרה כי בעזה מחנכים כבר דורות על שנאת ישראל, שהיא שקר מוחלט.
7 באוקטובר קרה כי בישראל חינכו במקביל על שקר הפוך - שהערבי הוא דמות שטוחה ומסכנה שרק רוצה לחם ודולרים.
יש עוד הרבה שצריכים להתפטר, מכל הצדדים ומכל הזוויות. גם התקשורת הישראלית עוד לא התחילה לברר את חלקה במלחמות היהודים הפנימיות והחיצוניות.
אבל להתפטר זה הפתרון הקל, לדרוש התפטרות - קל הרבה יותר. חשבון נפש פנימי והאומץ לפתוח את כל הנושאים שהיו עד היום טאבו - זה המהלך שעשוי לגאול אותנו מהמצב שאנחנו נמצאים בו.
אבל שינוי אמיתי, ולא סיסמה של שינוי, הוא עבודה קשה.
בישראל 2024 יש דברים שאסור להגיד. כי אם נדבר עליהם, תפיסת העולם תאותגר, ומזה אנחנו הכי מפחדים.
אסור לומר שכיבוש זה תנאי הכרחי לשלום ולחיים בארץ ישראל; אסור לומר שטיפול במחבלים ובבני משפחותיהם הוא התאכזרות לחטופים שלנו; אסור לפרסם טבלאות עם כמה עולות לנו קצבאות ביטוח לאומי והטבות מס למשפחות פשע בפזורה הבדואית ובמזרח ירושלים; אסור לפתוח את תרומת ההתיישבות ביהודה ושומרון לביטחון בשרון ובמרכז; אלופים שתמכו בהתנתקות מדברים על רצועת ביטחון בין עזה לבין הקיבוצים, אבל לא אומרים טעינו בהתנתקות, לא מצטערים אחורה.
נתניהו פושע בעיניי, ועדיין אני לא מצליחה להבין מדוע לא מוחים בקפלן על משאיות הסיוע ועל כל אחד מהנושאים שהוזכרו לעיל, אלא רק בעד עסקה? היהודים יודעים להסתדר עם טבח ויודעים להכיל טרור ומתברר שגם חטופים ושואה נוספת ועוד שבת שחורה ועוד אחת.
אבל רק משני תחומים עדיין פוחדים אצלנו: תפיסת עולם ואסטרטגיה.
דילמת החטוף
רייצ'ל גולדברג־פולין, אמו המדהימה של הירש, נכללה ברשימת מאה האנשים המשפיעים של המגזין "טיים". ימים אחדים לאחר מכן, סרטון של בנה הפצוע והמעונה נשלח ממרתפי חמאס להפצה בינלאומית. זה לא צירוף מקרים.
למחרת, העיתונות הישראלית והרשתות החברתיות מלאות בתמונות עם קריאות "הירש עדיין חי", כאילו זה מזרז עסקה שעל הפרק.
מתי נבין שהאויב ניזון מהשיח הפנימי שלנו? שהם רואים איזה חטוף נהיה כוכב מקומי, וזה לא בדיוק גורם להם לרצות להחזיר לנו אותו?
בני משפחת ביבס הפכו לאייקונים הראשונים של המלחמה.
התקשורת לא הפסיקה לדבר עליהם, והרשתות החברתיות התאחדו בפנטזיה חוצת מגזרים על הרגע שבו יגיחו הראשים הכתומים מהטנדרים של הצלב האדום. מי שלא הבין אז שעדיף לשתוק, הלוואי שיבין עכשיו. הסחיטה הרגשית פועלת רק עלינו. וגם המוסר.
כשאת במלחמה מול מישהו כדי לקבל מה שאת רוצה - לא רק מול מוסלמים רדיקלים, אגב, זה יכול להיות כל טיפוס עם לב רע (גם לב יהודי) - לא כדאי לנפנף במושא שאיפותייך.
וכאן, כשהמאבק הוא מול חיות אכזריות במיוחד, הנפנוף הספציפי עלול לגרום דווקא להתאכזרות יתר. העולם לא יעזור לנו עם החטופים, הוא מביט בסרט שלנו מהצד, והוא בדרך כלל מעדיף להיות בצד של החזקים.
ממשלה שגורמת למשפחות לנהל קמפיין ספציפי כאילו זה אינטרס פרטי שלהן, צריכה לעבור מן העולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו