הממשלה אישרה את הסכם ה"איסט מד" - פרויקט צינור הגז האסטרטגי שיאפשר יצוא של גז טבעי המצוי במים הכלכליים של ישראל וקפריסין לאירופה.
צילום: גיל קרמר
הצינור, באורך של כ־1,900 ק"מ (מתוכם כ־550 ק"מ יבשתיים וכ־1,350 ק"מ ימיים), יאפשר לחבר את כל אגן הים התיכון המזרחי למערכת יצוא אחת. המדינות המקדמות את הפרויקט הן ישראל, יוון, קפריסין ואיטליה. בימים אלו מבוצעת בחינה מעמיקה של התוואי היבשתי והימי של הצינור, סקר ימי מפורט וקבלת האישורים הנדרשים, על מנת להגיע להחלטת השקעה סופית בתוך שנתיים ולהשלים את הקמת הצינור עד לשנת 2025.
עוד בנושא:
"הסכם הגז יכניס מאות מיליארדי שקלים לישראל בשנים הבאות"
שטייניץ: "בתוך 5 שנים יזרום גז טבעי לאירופה"
נתניהו בקפריסין: צינור הגז יכניס לישראל הרבה מאוד כסף
הצינור מתוכנן בשלב הראשוני לקיבולת של 10 BCM (מיליארד מ"ק) בשנה, עם אפשרות להכפלת הקיבולת ל־20 BCM בשנה. לשם המחשה, במאגר הגז תמר קיבולת כוללת של 318 BCM ובלוויתן 650 BCM. העלות המוערכת של הפרויקט על ידי היזם נאמדת בכ־6 מיליארד יורו. בחינת ההיתכנות הכלכלית, המסחרית והפיזית של הפרויקט מתבצעת ע"י חברת IGI Poseidon SA, בתמיכת האיחוד האירופי, שהגדיר את הפרויקט כחלק מרשימת פרויקטים בעלי עניין משותף (PCI). להליך התכנון הקצו החברה והאיחוד האירופי 35 מיליון יורו כל אחת, בסה"כ 70 מיליון יורו.
בשנת 2017 נחתם מזכר הבנות בין ישראל, יוון, קפריסין ואיטליה ביחס לתמיכה וקידום של הפרויקט. בהמשך לכך, בתחילת שנת 2019 אושר על ידי האיחוד האירופי נוסח מוסכם. לאחרונה חתמה אנרג'יאן על מסמך כוונות עם תאגיד הגז של יוון למכירה אפשרית של גז טבעי בהיקף של עד BCM 2 בשנה, מן המאגרים שבהם מחזיקה החברה בישראל, ואשר הגז מהם יופק באמצעות אסדה צפה במרחק של כ־90 ק"מ מהחוף. מדובר בהסכם המסחרי הראשון לקידום פעילות בצינור האיסט מד. משמעות החתימה של אנרג'יאן היא רכש של כ־20% מקיבולת הצינור.
שר האנרגיה, יובל שטייניץ, מסר: "ביד אחת אנחנו ממשיכים להיאבק בקורונה וביד השנייה לפתח את כלכלת ישראל. אישור הסכם המסגרת להנחת צינור הגז הטבעי ישראל־אירופה בממשלה, מהווה ציון דרך היסטורי נוסף במאמצינו להפוך את מדינת ישראל ליצואנית אנרגיה - מהלך שיביא להכנסות של עשרות מיליארדים לטובת המדינה ואזרחיה בשנים הבאות".
יצוין כי ההסכם לא כולל התייחסות למחלוקת בין ישראל לקפריסין על מאגר הגז הטבעי אפרודיטה־ישי, שרובו נמצא בתחום המים הכלכליים של קפריסין ומיעוטו במים הכלכליים של ישראל. חלקו הישראלי של המאגר מכונה "ישי" וכמות הגז במאגר מוערכת ע"י משרד האנרגיה ב־12-10 מיליארד מ"ק, בעלי פוטנציאל להניב לקופת מדינה מיליארדי שקלים במונחי תמלוגים, היטלים ומסים שונים. בשנת 2010 נחתם הסכם בין ממשלות ישראל וקפריסין בדבר תחימת האזור הכלכלי הבלעדי של כל מדינה וקביעת קו הגבול, אך עד היום לא הובאה המחלוקת לבוררות כפי שהסכימו הצדדים.
משותפות ישי נמסר בתגובה: "אנו מברכים על אשרור ההסכם, אך חשוב לזכור כי לישראל ולקפריסין מאגר גז משותף - אפרודיטה־ישי - שעליו טרם הגיעו המדינות להסכמה, למרות הדיונים המתמשכים. אנו קוראים למשרד האנרגיה לנצל את שעת הכושר ולהגיע להסכם מהיר בין המדינות, הסכם בעל חשיבות אסטרטגית שעשוי להזרים לקופת המדינה מיליארדי שקלים ממסים ותמלוגים".
