סערת יצחק יוסף: "דברי הרב - כפיות טובה וחילול השם"

דברי הרב הראשי יצחק יוסף שלא חיילי צה"ל הם אלו שמנעו את פגיעת הטילים אלא תפילותיהם של בני הישיבות אינם צריכים להפתיע אף אחד, אך הינם סימן בולט ואדום לתפיסה הרווחת בציבור החרדי.

בעוד שבציבור הכללי והדתי ברור לכל כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה, במגזר החרדי מטפחים את הנרטיב שקובע כי יש שני צבאות - לובשי המדים השחורים-לבנים שהם החשובים, ולובשי המדים הירוקים שנחשבים מעט פחות.

למי שפספס את הסערה התורנית של הרב הראשי, להלן תקציר: בשיעורו השבועי במוצאי שבת בבית הכנסת יזדים בירושלים עסק הראשון לציון כמדי שבוע גם בנושאים אקטואליים. "13 אלף טילים זרקו על המדינה שלנו, ברוך השם איזה ניסים ונפלאות היה לנו. בזכות מה זה, בזכות הרמטכ"ל? בזכות בני התורה בני הישיבות, שיושבים ועוסקים בתורה! זו ההשקפה הנכונה".

הדברים עוררו לא מעט זעם. כך, למשל, אמר הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר: "דברי הזלזול של הראשון לציון ברמטכ"ל ובחיילים בעיצומה של מלחמה הם כפיות טובה וחילול השם".

מי שעוקב אחר מה שמתרחש בציבור החרדי לא התרגש - לא מהדובר, שכבר הסתבך לא אחת בשל התבטאויותיו ונדמה שהוא אף מעוניין בסערות הללו, ולא מהנרטיב, שכאמור רווח בציבור החרדי.

עם פרוץ המלחמה מצאו החרדים את עצמם במלכוד. בפעם הראשונה זה עשרות שנים הם נזקקו להגנה רחבה, אם בערים ביו"ש או צמודי יו"ש דוגמת אלעד, או אפילו ערים כמו אופקים ונתיבות שבהן ריכוז חרדי לא קטן. בתחילה אמנם נדמה היה לרגע שרבים יעזבו את הישיבות ויתגייסו לצבא, אך עם הזמן ירד הרצון העז לתרום באופן מסיבי, בוודאי כשסערת חוק הגיוס המחודשת פרצה לחיינו.

על מנת להוריד את רגשות האשמה החל נרטיב מוכר וידוע לקבל חיזוקים. מאז ומעולם האמינו בעולם החרדי כי הם אלו שמגינים על המדינה, ובחודשים האחרונים, לאור הדרישה להגיע ולהגן באופן פיזי על מדינת ישראל, התחזקה גישה זו. אם תיגשו לחרדי אקראי ותשאלו אותו מה הוא חושב על חוק הגיוס, הוא יגיד לכם מייד שחבריו ובני משפחתו מגויסים ולוקחים חלק במאמץ המלחמתי - בבית המדרש.

עתירה לביטול פרס ישראל

יש לא מעט בעיות עם עמדה זו. בראש ובראשונה, בעוד שגם בציבור הדתי־לאומי סוברים שיש צורך ללמוד ולהתפלל למען עם ישראל, הם מאמינים כי יש גם להגן פיזית על המדינה. הרי שהחרדים, לעומת זאת, מבקשים מאחרים להגן עליהם באופן פיזי, בעוד שהם נותרים כמעט חסרי אונים מול מחבלים ומדינות אויב, ודורשים מחילונים לסמוך עליהם שהם חלק ממאמץ ההגנה ששומר על המדינה.

שנית, העיתוי שבו אמר הרב יוסף את הדברים אינו מסתדר עם הנרטיב הכללי. בתחילת חודש ניסן יצאו בחורי הישיבות לפגרה, "בין הזמנים". בעוד לוחמי המערך האווירי מיירטים טילים מעל קבר הרשב"י במירון או בני ברק, בני הישיבות נופשים ומבלים. לא כך נראה מאמץ מלחמתי - כך נראה תירוץ דחוק מדוע לא להתגייס לצה"ל. הרבנים מודעים היטב לאירוניה הזו, ולכן אחת ההוראות היתה לא להגיע למרכזים שבהם מסתובבים חילונים. תמונה של צעירים חרדים מטיילים בזמן שבני גילם החילונים והדתיים נלחמים לא נראית טוב בכלל.

הרב יצחק יוסף הוציא מתחת ידו לא מעט התבטאויות שמוטב שלא היו נאמרות. לפני כחודש אמר כי אם יכריחו את החרדים להתגייס הם יעזבו את ישראל. מאז הוא נסוג מאמירה זו שוב ושוב וקרא להתפלל על החיילים שנלחמים, אך האמירה הנוכחית מוכיחה מהי תפיסתו, מי נמצא בדרג א' ומי בדרג ב'.

על אמירה זו ישנה עתירה דחופה לבג"ץ, שהגישה עו"ד בתיה כהנא־דרור, לבטל את הענקת פרס ישראל לרב משום אמירותיו התורניות. לטענת התובעת, הרב אמר את הדברים בשיעור תורני ואלו לא הערכים שעליהם יש להגיש פרס שכזה. ניתן להעריך בזהירות כי עתירה זו לא תתקבל ושהרב יוסף יקבל את הפרס בסופו של דבר, אך אין ספק שמדובר בתמרור אזהרה ברור לרב, שמבחינת הציבור הכללי חוצה את הקו האדום.

הרב יוסף התבטא באופן שנוי במחלוקת כמה פעמים נוספות בשנים האחרונות, בדרך כלל בשיעורו השבועי בבית הכנסת יזדים, שיעור שלו מאזינים בקשב רב עיתונאים חרדים אשר מחפשים את הכותרת הבאה.

"בין כושי לקוף"

במארס 2018 השווה הרב יוסף בין "כושי" ל"קוף". בשיעור שהעביר הביא דוגמה לברכת "משנה הבריות" וטען כי "לא כל כושי מברכים... צריך שיהיה כושי שאבא שלו ואמא שלו לבנים... אם אתה יודע, יצא להם בן קוף, יצא להם בן ככה". הוא אף טען כי "כשאתה הולך ברחוב באמריקה כל חמש דקות תראה כושי. תברך עליו משנה הבריות? אלא צריך שיהיה כושי שאבא שלו ואימא שלו לבנים". כשהדברים עוררו סערה טענו בלשכת הרב כי מדובר בציטוט מהתלמוד הבבלי.

שנתיים לאחר מכן שוב עורר כעס, והפעם מכיוון העולים ממדינות חבר העמים. בכנס רבנים טען כי "מאות אלפים או עשרות אלפים של גויים" הגיעו למדינה בעשרות השנים האחרונות.

סערות אחרות התעוררו לאחר שהרב יצחק יוסף נקט עמדה על גבול הפוליטית לאורך השנים. ב־2021 החרים את שר הדתות דאז מתן כהנא בשל עמדותיו ופעל באופן אקטיבי כדי לבלום את רפורמות הגיור והכשרות. בנוסף ארגן כינוס מחאה נגד תוכניות אלו של השר הממונה.